• גליה יהודה נטורופתית

מערכת היחסים בין רגשות לאוכל ההיבט הביוכימי – מאמר שני...



אז כמו שרשמתי בפוסט הקודם

מערכת היחסים בין רגשות לאוכל - ההיבט הביוכימי

(מוזמנים ללחוץ כאן ולקרוא אם עדיין לא קראתם)

צריכת הסוכר משפיעה על המוח,

והוא מגביר את הצורך בסוכר.

זהו למעשה מעגל אינסופי שמזין את עצמו.


והשאלה שעולה היא

איך בכל זאת ניתן להשפיע

ולשנות את המעגל הזה?

והתשובה לכך היא מעט מורכבת.


הסרוטונין מצוי בצמחים ובמזונות מסוימים,

אך כניסה שלו לגופנו דרך מערכת העיכול

אינה מובילה לשינוי ברמות הסרוטונין במוח.

מאחר וקיים מחסום בכניסה אל המוח

שתפקידו לסנן את כניסתם

של חומרים שונים אל המוח.


אז איך בכל זאת ניתן להעלות את רמות הסרוטונין?


דרך אחת היא לצרוך את חומרי הגלם של הסרוטונין.

דוגמה לכך הם מזונות שעשירים

בחומצת האמינו טריפטופאן.

שהינה אחת מאבני הבניין העיקריות

בייצור הסרוטונין בגוף

כפי שכתבתי בפוסט הקודם.

ולכן היא נמצאת בכל המאכלים העשירים בחלבון.


אך גם פה התמונה מעט מורכבת.

מזון עשיר בחלבון

מתפרק בקיבה לחומצות אמיניות.

וכשהטריפטופאן מגיע למחסום המוח

הוא מוצא עצמו בתחרות

עם שאר חומצות האמינו,

מי יחדור ומי לא.

כך שבסופו של דבר ממזון עשיר בחלבון

תגיע כמות קטנה באופן יחסי

של טריפטופאן למוח.


ועל כן נחפש מזונות עשירים בטריפטופאן,

אך דלים בחלבון.

מצרפת לכם באהבה רשימה

של מספר מזונות שעשירים בטריפטופאן,

אך לא בחלבון:

שיבולת שועל, אורז מלא, חיטה מלאה,

נבט חיטה, תמרים, בטטה, אבוקדו, בוטנים, אגוזי קשיו....


כדי שהמוח יוכל לייצר סרוטונין מהטריפטופאן

הוא זקוק לויטמין B6.

שנמצא בין השאר במזונות הבאים:

אבטיח, בננה, אבוקדו, גרעיני חמנייה,

שיבולת שועל, אורז מלא, אגוזי מלך....