• גליה יהודה נטורופתית

פרוביוטיקה - מה שאתה אוכל יוצר את מי שאתה?



החיידקים שלנו מקיימים אתנו יחסי סימביוזה (יחסי גומלין)

בהם כל אחד תורם משהו ההכרחי לקיומו של השני.


בגופנו ישנם מספר זנים של חיידקים,

זנים אלו מתחלקים לשני סוגים עיקריים :

פרוביוטיים ופתוגניים

(זוהי למעשה הכללה גסה על מנת לפשט את הנושא).


הסוג הפרוביוטי הוא הסוג שתורם לנו – "החיידקים הטובים":

הם מגנים עלינו מפני חיידקים פתוגניים פטריות ועוד...

יש להם תרומה משמעותית לתהליכי עיכול

ופירוק המזון שאנו אוכלים.

הם מספקים רכיבי מזון שונים (בעיקר ויטמינים שונים),

משפרים את ספיגת המינרלים,

מנטרלים רעלנים שונים ועוד...


כלומר במחסור שלהם

כמות רכיבי המזון החיוניים שהם מפיקים,

ויעילות ספיגת המינרלים פוחתות,

דבר שגורר אחריו חסרים תזונתיים.


יעילות העיכול של תרכובות שונות פוחתת

(אולי זוהי הסיבה לעלייה ברגישויות השונות בעולם המערבי כמו רגישות לקטוז),

רעלנים רבים מהמזון לא מנוטרלים כהלכה,

היכולת שלהם ליצור שכבת הגנה בדופן המעי נפגעת ועוד ועוד…


ואילו הסוג הפתוגני הוא הסוג שמזיק לנו – "החיידקים הרעים".

בעודף של חיידקים אלו

עולה הסיכוי לחלות במחלות פתוגנית ולסבול מתסמינים כמו

כאבי בטן, שלשולים וגזים.

פוטנציאל הדלקתיות גבוה יותר

(מצב דלקתי ידוע היום כאחד מהגורמים המרכזיים למחלות רבות),

הנטייה להשמנה שמהווה מקור למחלות רבות תגדל,

הסיכוי לדיכאון, הפרעות קשב, חרדות ועוד ... יגדל גם כן...


לכל סוג (פתוגוני \ פרוביוטי)

יש את הצורך המיוחד שלו כדי שיוכל לשגשג.

הם מושפעים מהרכב התזונה שלנו

וזקוקים למזון המתאים עבורם.


החיידקים הפרוביוטיים משגשגים

כאשר מזינים אותם ברבי סוכר שונים (בעיקר סיבים תזונתיים),

קפה, תה, יין, קקאו, קפיר, חמוצים (תוצרת בית),

יוגורט, קימיצ'י (מאכל קוריאני מותסס עשוי ירקות כבושים),

נאטו (מאכל יפני מפולי סויה מותססים) כרוב כבוש ((Sauerkraut).

כל אלו הם מזונות שהוסרו כמעט לחלוטין בתזונה המערבית

למען מזונות אחרים שמייצרים שגשוג של החיידקים הפתוגנים.


לעומת זאת, החיידקים הפתוגניים משגשגים כאשר מזינים אותם בסוכר