"כבר שנה שאני סובלת מכאבי בטן קשים,
שרק הולכים ומחריפים, בחילות מטורפות,
ותחושה נוראית כאילו יש לי גוש שתקוע בגרון
שנשאר איתי כל הזמן.
עליתי למעלה מ 10 ק"ג וזה רק בשנה האחרונה
ואני לא מצליחה להוריד אפילו גרם.
עייפה לא משנה כמה אני ישנה,
שינוייים קשים במצב רוח
ונמצאת במתח תמידי מאיך שאני נראית
והבדידות מוסיפה לא מעט לתחושה הזאת."
זה מה שסיפרה לי ג' שהגיעה אליי לפני כחודש.
ג' סובלת מהליקובקטר פילורי - Helicobacter pylori.
חיידק שאני נתקלת בו די הרבה בקליניקה.
יש המכנים אותו המזהם הנפוץ בעולם.
חיידק שאני נתקלת בו די הרבה בקליניקה.
זהו חיידק שקיים אצל כ 50% מאיתנו,
ללא שנדע ופעמים רבות כלל ללא כל תופעות לוואי,
הצרה מתחילה כאשר הוא מתחיל לשגשג.
אז מי אתה הליקובקטר פילורי?
הליקובקטר פילורי הוא חיידק בעל יכולת
לחדור את רירית הקיבה ולעורר תגובה אימונית (חיסונית) ודלקתית.
חיידקים בדרך כלל אינם שורדים את חומציות הקיבה,
מאחר ומיצי העיכול בקיבה חומציים ועוצמתיים מאד.
חיידק ההליקובקטר מכיל חומר שמפרק שתנן (urea)
ומייצר ממנו אמוניה.
האמוניה היא בסיסית, ועל כן סותרת את הסביבה החומצית בקיבה.
החיידק נצמד לריריות, יוצר תגובה דלקתית
והורס את תאי הקיבה שסביבו.
להליקובקטר יש מספר זנים,
חלקם אלימים יותר (בעיקר הזנים שמכילים גן בשם CagA)
ויכולים להגדיל את הסיכון לסרטן קיבה.
תסמינים של זיהום בהליקובקטר פילורי:
1. צרבות, ריפלוקס, גיהוקים, טעם וריח לא טוב מהפה
2. דיפפסיה (קשיי עיכול), גזים, אי נוחות, נפיחויות.
3. כאבים ברום הבטן וכדומה
4. כיב פפטי בקיבה או בתריסריון
5. גסטריטיס
6. חסר של 12B, אבץ וברזל היכול להביא לאנמיה, חולשה, נשירת שיער
וציפורניים שבירות (הליקובקטר פוגע בספיגת רכיבים תזונתיים מהתפריט
ואף מתוספי תזונה).
7. כאבים בכל הגוף, פריחות, אלרגיות, ליחה מרובה, הידבקויות חוזרות
בווירוסים שונים......
גורמים להידבקות בחיידק:
ההידבקות בחיידק מתרחשת לרוב כבר בגיל הילדות
וצורת ההעברה היא בדרך כלל מן הצואה לפה או מפה לפה.
סביבת ההדבקה העיקרית הוא הבית
ועל כן מומלץ לבדוק את בני המשפחה שגרים בביתו של מי שנדבק.
יתכן שבן בית שנושא את החיידק ולא סובל מכל סימפטום
ידביק בן בית אחר שיסבול מסימפטומים שונים.
קיימות עדויות שונות גם על מי השתייה כמקור העברה של החיידק.
אבחנה של הליקובקטר פילורי:
אבחנה של החיידק יכולה להתבצע באמצעות מספר בדיקות,
פולשניות וכאלה שאינן פולשניות:
1. תבחין נשיפה:
בדיקה מהימנה ולא פולשנית המתבצעת באמצעות נשיפה לתוך מבחנה
לאחר שתייה נוזל דמוי מיץ תפוזים המכיל אוריאה המפורק ע״י החיידק, במידה
והנבדק נושא את החיידק החומר יפורק בקיבה ואחד מתוצריו ימדד בנשיפה.
חשוב להפסיק נטילת סותרי חומצה לפני הבדיקה שיכולים להסוות את הימצאות
החיידק.
2. בדיקת דם:
בדיקה להימצאות נוגדנים כנגד החיידק. הבדיקה פחות אמינה בגלל
הימצאות הנוגדנים בדם גם לאחר שכבר אינו קיים.
דבר שיכול לגרור תוצאת false positive.
3. בדיקת צואה:
הימצאות אנטיגן החיידק.
כמעט ולא בשימוש.
4. גסטרוסקופיה:
בדיקה פולשנית המאפשרת הסתכלות פנימית מעמיקה, כמו כן הבדיקה מאפשרת לקחת דגימה מהרקמה הרירית ולבדוק אותה תחת מיקרוסקופ או בתרבית לזיהוי החיידק.
טיפול:
השאלה הראשונה שעולה בהקשר זה היא במי צריך לטפל?
מאחר ומדובר בחיידק שיכול לגרום לסרטן
יש הסבורים שיש לבדוק את כל האוכלוסייה
ולטפל במי שנמצא חיובי גם אם אינו סובל מסימפטומים.
גישה זו אינה רווחת וההמלצה המקובלת היא בדיקה וטיפול
בכאלה שסובלים מסימפטומים.
טיפול קונבנציונאלי:
הטיפול הקונבנציונאלי בהליקובקטר פילורי נעשה באמצעות
"הטיפול המשולש" הכולל שימוש בשתי סוגי אנטיביוטיקה
(קלריטרומיצין ואמוקסיצילין או מטרונידזול)
וסותר חומצה ממשפחת התרופות מעכבות משאבת המימן
כגון לוסק, אומפרזול, לנטון...
יש הגורסים שישנו צורך בטיפול "מרובע"
של 3 סוגי אנטיביוטיקה וסותר חומצה.
טיפול באנטיביוטיקה מסוג אחד אינו יעיל
בגלל עמידותו של החיידק שדורשת טווח פעולה רחב יותר.
הטיפול ניתן לשבוע עד 14 יום, ולאחר מכן עורכים שוב בדיקת נשיפה
כדי לוודא שהחיידק כבר לא נמצא במערכת.
זהו טיפול מאוד אגרסיבי שפעמים רבות אינו מספק
ולאחריו יש צורך בטיפול נוסף, מעבר לכך ישנם רבים שסובלים
מתופעות לוואי קשות של חולשה עייפות ופגיעה נוספת במערך העדין
של החיידקים במערכת העיכול.
כמובן שיש אפשרויות טיפול אחרות
שמלוות בפחות תופעות לוואי
וכאלה שללא כל תופעות לוואי
אז אם תבחר/י בדרך כזאת
מזמינה אותך להרים טלפון
ולבדוק אם וכיצד אוכל לעזור לך
במאמר הבא מבטיחה לפרט
על חלק מהאפשרויות
את מאמרי ההמשך
פה עבורך
גליה יהודה - הבית לנטורופתיה
וותיקת הנטורופתים
מלווה אנשים במציאת המפתח לריפוי
דרך הקשבה לגופם והרחבת ליבם
ריפוי טבעי לבעיות עיכול, מחלות כרוניות, ירידה במשקל....
050-7653895
댓글