גליה יהודה נטורופתית
דרכים יעילות להתמודדות עם הקורונה ותמיכה במערכת החיסון - מאמר 6
הרשת עמוסה באינספור עצות
על הדרך לתמוך במערכת החיסונית
והמלצות רבות ומגוונות
על קניית ויטמין כזה או אחר.
אז איך תדעו מה מכל ההמלצות הללו באמת עובד?
והאם בכלל נטילת תוספים אינה מסוכנת?
אמנם נושא זה מורכב
בדיוק כפי שגופנו ומערכת החיסון שלנו מורכבת.
אך במאמר זה ובמאמר שלפניו עושה מעט סדר
בכל הדיסאינפורמציה שקיימת ברשת.
ואם עדיין לא קראת את המאמר הקודם
והפעם כפי שהבטחתי מתמקדת בויטמין E, D, C.
נתחיל עם ויטמין C
ויטמין C – חומצה אסקורביט:
בעבר סברו שוויטמין C מונע הדבקות בשפעת,
ולכן נהוג היה ליטול אותו כתוסף בתקופת החורף.
כיום מחקרים מראים שאין זה כך.
ויטמין C אינו מסייע במניעת שפעת באוכלוסייה בוגרת רגילה,
אך הוא מסייע במניעת שפעת בקרב אתלטים
המבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית במיוחד
כמו ריצת מרתון.
הוא מסייע מעט בקיצור משך הסימפטומים של השפעת,
אנטיאוקסידנט (נוגד חמצון) חשוב,
הוא תורם להתרבות של תאי חיסון מסוג לימפוציטים T ו-B
שמהווים חלק ממערכת החיסון הנרכשת.
ולכן בעל חשיבות בתפקוד מערכת החיסון.
לגבי הקורונה כיום מתקיים בסין ניסוי קליני בבית החולים
האוניברסיטאי ז’ונגנאן בסין (Zhongnan Hospital of Wuhan University)
שבודק האם עירוי מנות גדולות של הוויטמין
יכול לשפר את מצבם של חולים קשים
הלוקים בתסמונת מצוקה נשימתית חריפה.
מחקר זה אמור להסתיים בספטמבר
אך בינתיים לא פורסמו תוצאות ביניים כלשהן.
חשוב לציין כי מינון גבוה אינו נטול תופעת לוואי
ויכול לגרום לשלשולים,
בחילות, הקאות, כאבי בטן ועוד.
עודף ויטמין C אף עלול להוביל לאבנים בכליות
ובאנשים עם חסר באנזים G6PD
לגרום אנמיה המוֹליטית (פירוק תאי דם אדומים).
למרות כל מה שכתבתי כאן יש לתת תשומת לב לעובדה
כי לגופנו יכולת אגירה מצומצמת של ויטמין C בגוף,
ועל כן נדרשת צריכה נאותה שלו בתזונה על בסיס יומיומי
כדי למנוע ירידה חדה מידי ברמות שלו בדם.
ישנם מצבים הגורמים לירידה ברמות ויטמין C בגוף
כגון:
צריכת מזון מתועש ומעובד, שתיית אלכוהול מרובה,
סטרס נפשי, פעילות גופנית בעצימות גבוהה,
ספיגה לקויה של ויטמין C במערכת העיכול, מצבי אנמיה,
פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות ריאומטיות...
מקורות ויטמין C:
נמצא במזונות צמחיים בלבד כגון:
פירות יער, קיווי, פפאיה, גויאבה, תות שדה,
מנגו, מלון, פלפל אדום, עגבניה, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית.
ויטמין D
חשוב לחיזוק העצמות ולמערכת החיסון.
מחקרים אחרונים מראים על הקשר בין
חשיפה של העור לקרינה על-סגולה
וויטמין D לשינוי הרכב החיידקים החיים בגופנו
שכל כך משמעותי למערכת החיסון ותפקודו של גופנו.
מזמינה אותך לקרוא את המאמרים שכתבתי על כך.
ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשמן,
ולמעשה זוהי משפחה של ויטמינים
ואילו הן העיקריות מבניהן:
ויטמין D3 – כולקלציפרול / קלציטריול:
זה הסוג העיקרי של ויטמין D
שצורתו הפעילה מתקבלת בעיקר בעקבות חשיפה
לקרני האולטרה סגולות מסוג UVB של השמש.
ויטמין D2 – ארגוקלציפרול
מצוי במקורות צמחיים כגון פטריות,
אך פעיל במידה פחות בהרבה בגוף מויטמין D3
ואף מתפנה מהגוף מהר יותר ממנו.
לוויטמין D יש תפקידים מרובים בגוף,
ביניהם שיפור התפקוד של תאי T
הכל כך חשובים למלחמה בזיהומים.
מעבר לכך לעיתים מצב רוח ירוד
עלול להוות סימן למחסור בויטמין D.
על פי מחקרים נטילת ויטמין D לסובלים ממחסור
יכולה להקטין את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה.
אך נכון להיום אין ראיות לכך שהיא יכולה להגן מפני הקורונה.
חשוב לדעת, כי עודף בויטמין D עלול להוביל להרעלה
מקורות לויטמין D:
· המקור העיקרי לוויטמין הוא חשיפת עור הגוף לשמש,
שכן כך הוא נספג דרך העור.
על אף שישראל שופעת בימי שמש רבים,
למרבית מהאוכלוסייה קיים מחסור חמור בוויטמין,
והוא כנראה קשור לאורח החיים המודרני
שכולל בין השאר שעות ארוכות במשרד.
היחשפות לשמש חזקה כעשר דקות ביום (לפי סוג העור)
ולפחות 4 פעמים בשבוע אמורה לספק את מינון הוויטמין הדרוש לנו.
· מקורות במזון:
דגים, שמנים מכבד של דגים, כבד בקר, חלמון ביצה..
ויטמין E:
ויטמין E הינו אנטיאוקסידנט חשוב
בדומה לויטמין A ו C הוא מסייע
להגנה על תאים מפני פגיעת רדיקלים חופשיים.
ונחוץ לתפקוד תאי מערכת החיסון.
גם ויטמין זה הינו ויטמין מסיס בשומן
ועל כן עלול להיות רעיל.
מקורות ויטמין E:
נבט חיטה, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים,
ירקות עליים ירוקים כהים, ברוקולי, אבוקדו....
כף שמן נבט חיטה ליום מספקת
את הכמות הנדרשת,
כך גם 4 כוסות של ירקות עליים מבושלים
או ¾ כוס שקדים.
לסיכום:
לכאורה הרבה יותר פשוט לקנות תוספי תזונה
שמכילים את הוויטמינים ה