העומס, האינטנסיביות והמרוץ האינסופי בחיינו
מאתגרים את גופנו ואת נפשנו כאחד!!!
הסיבה לכך היא הקשר הישיר
בין הפסיכה (הנפש) ובין הסומה (הגוף)
שמוכר כיום כבר באופן מדעי.
אותו עומס וסטרס מתבטאים בגופנו
בין השאר על ידי כאבי ראש ומיגרנות.
ישנם המוני מאמרים ומחקרים
שמעידים על קשר ישיר בין סטרס/שקט נפשי
למדד כאב הראש:
ככל שנחיה בשקט נפשי גדול יותר
כך נחווה פחות כאבי ראש ומיגרנות
וכמובן גם להיפך ככל שנחייה חיים רווי סטרס
כך נחווה יותר כאבי ראש ומיגרנות.
אז נכון לא כל מתח - סטרס הוא שלילי והרסני.
יש אנשים שמסוגלים להתמודד עם מידה גדולה של מתח
והוא אף מיטיב איתם.
הוא ממקד, מייעל, מניע....
ויש כאלו שנפשם וגופם מגיבים באופן שלילי
כבר במידה קטנה של מתח.
כשאני מדברת על מתח - סטרס
אני מתכוונת לכזה ש"שובר" את הגוף
ולא כזה שמיטיב איתנו.
מה קורה בגוף?
איך סטרס משפיע וגורם לכאבי ראש?
לחץ נפשי משפיע על תהליכים ומצבים שונים בגוף
שיכולים בסופו של דבר להוביל לכאבי ראש.
דוגמא לכך הם לחץ הדם והדופק שעלולים לעלות בזמן סטרס
ומובילים להתפתחות כאב ראש או מיגרנה.
אבל מה אפשר לעשות???
הרי מציאות חיינו היא כל כך אינטנסיבית
ילדים, פרנסה, זוגיות, משפחה, חברים...
איך אפשר להרגיע את הגוף?
להרפות?
להפחית את כאבי הראש????
ישנן שיטות תרפיה שונות ומגוונות
שעשויות לסייע לך להגיע להרפיה
במאמר הזה ובמאמר הבא
מעניקה לך כמה כלים ושיטות
שיכולים לעזור לך להרפות
ולהקל עליך
יחד עם זאת אם עדיין לא קראת
את המאמרים הקודמים על כאבי ראש ומיגרנה
יציבה נכונה:
יודעת שנשמע לא קשור
אך יציבה נכונה ושמירה על יציבות הגוף
מסייעת להגן על השרירים מפני מתח.
שימו לב כשאתם עומדים
שהכתפיים מוחזקות אחורנית
הבטן והאגן מכונסים פנימה
הירכיים מאוזנות עם הקרקע
והימנעו מהטיית הראש קדימה בישיבה.
פעילות גופנית:
פעילות גופנית משחררת אנדורפינים
אותם משככי כאב טבעיים של הגוף.
ההמלצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי (WHO)
היא 150 דקות לפחות של פעילות גופנית מתונה
שמתחלקת בין רוב ימי השבוע
או 75 דקות לפחות של פעילות גופנית מאומצת
שמתחלקת בין רוב ימי השבוע.
תכנון של סדר היום מראש:
תכנון מראש של סדר היום
יכול למנוע מראש כניסה למצבי לחץ.
להשתדל להכניס ליומנך רגעים שיעשו לך טוב:
הבנה מה עושה לך טוב
והרחבת הזמנים שתכניסי את אותם הדברים ליומך וליומנך.
זה יכול להיות הליכה בים
טיול ביער, ציור,
הרצאה, סרט...
מה שעושה לך טוב.
מדיטציה:
מחקרים שונים מראים כי המדיטציה גורמת לשינויים משמעותיים
בפעילות הגוף והובלתו להרפיה.
שינויים כגון: הגברת שכיחותם של גלי אלפא בפעילות המוח,
ירידה בלחץ הדם ובקצב פעימות הלב ....
הדבר החשוב ביותר במהלך כל מדיטציה
היא להרגיש נוח
אל תתאמצו לעשות את המדיטציה בדרך כזאת או אחרת
או בתנוחה מסוימת
פשוט תרגישו בנוח!!!
בגדול המטרה במדיטציה היא
להאט את קצב פעילות המוח
ולהפחית את המחשבות
על החשבונות שלא שילמנו
מה שהוא / היא עשתה
המטלות שנותרו...
עד שהן פוסקות לחלוטין.
ההרגשה היא כאילו המוח מתרוקן.
אל תלחמו במחשבות שמגיעות
אפשרו להן להיות.
כל מלחמה רק תעצים את המחשבות הלא רצויות.
כשהמחשבה נודדת בעדינות תחזרו למדיטציה.
בהתחלה זה יכול להרגיש מעט מסובך
אבל לרוב זה נובע מהרצון שלנו
ועצם החשיבה שלנו על איך המדיטציה צריכה להיות....
זה לא קל להגיע לשם, אך זה אפשרי!!!
זוהי שפה שככל שמתרגלים אותה
אט אט המחשבות שמתרוצצות
ללא הפסקה במוחנו נעלמות.
אז איך עושים מדיטציה???
איך מגיעים לאותו שקט במוחנו???
מתחילים עם עצימת העיניים כדי לצמצם
את כמות הגירויים מהסביבה החיצונית
שעלולים להסיח את תשומת ליבך.
הרעיון המרכזי במדיטציה הוא ריכוז המחשבה בנושא אחד:
חפץ, נשימה (בהמשך המאמר לינק להקלטה נהדרת), איבר בגוף
או "מנטרה" (מילה עם או ללא כל משמעות אך צלילה מרגיע).
סוג נוסף של מדיטציה
הוא אימון המוח
להישאר ריק מכל מחשבה.
חשוב לי להדגיש:
כפי שהסברתי למעלה בזמן המדיטציה
ישנם שינויים פיזיולוגיים רבים במערכות גופנו.
על כן חשוב כי החזרה לחיי היומיום ולפעילותנו הרגילה
עם סיום המדיטציה תעשה בהדרגה.
בסיום המדיטציה או דמיון מודרך ממליצה
לנשום מספר נשימות עמוקות
למתוח את איברי הגוף
ומספר דקות להישאר בדומייה
עד אשר מרגישים מוכנים להמשך היום.
נשימה:
השיטה המהירה ביותר והפשוטה להרפיה היא בעזרת נשימה.
חלק ניכר מאיתנו נושם באופן שטחי, באופן חלקי.
הסיבות לכך הם רבות מגוונות כמו:
סטרס, הרגלי נשימה לא נכונים, עייפות פיזית,
חולשת שרירי בית החזה והבטן....
כאשר אנחנו נושמים נשימות שטחיות,
נשאר בחלל הריאות אוויר שלא התחלף.
עצם העובדה שהריאות לא התרוקנו
גורמת לחדירה מצומצמת יותר של אוויר "טרי" בכל נשימה.
גופנו מקבל פחות חמצן באופן יחסי ליכולת שלו
ולצורך פעילותו התקינה.
מה שגורר אחריו עייפות, סטרס, כאבי ראש...
על מנת להכניס ולהוציא את מלוא האוויר מריאותינו
עלינו לנשום נשימת בטן,
נשימה שאולי שפחות מוכרת לך
או שפחות בשימוש בחיי היומיום שלך.
כדי לדעת האם אתם נושמים נשימת בטן
ולקרוא.
אם אתם כבר מתורגלים בנשימת בטן
הנה כמה דגשים נוספים עבורך
שיכולים לעזור לך להרפות את גופך
ולהעניק יותר חמצן לריאותיך:
· את תרגול הנשימה ממליצה לבצע על כיסא בישיבה זקופה
או בעמידה זקופה.
· בסיום השאיפה לא למהר לנשוף החוצה,
לחכות מספר שניות כדי שהחמצן ייספג בריאות.
· בנשיפה שחרור האוויר צריך להיות איטי,
משך הנשיפה אמור להיות כפליים ממשך השאיפה.
· בסיום השאיפה לכווץ בהדרגה את הבטן פנימה
כדי שכל האוויר בריאות ייפלט החוצה.
תרגיל נשימה שיכול להקל עליך ואף להפיג את הכאב,
אך יש לעשותו בתחילת ההתקף הוא התרגיל הבא:
שבו על כיסא נוח והשתדלו להרפות את גופכם.
תוך כדי נשימה עמוקה ומחשבות רגועות שאפו אוויר
והטו לאט את הראש לאחור עד לראיית התקרה
(חשוב לא להטות את הראש יותר מידי לאחור
מאחר וזה עלול ללחוץ מידי על עמוד השידרה).
נשפו את האוויר והטו קדימה את הראש אט אט עד שהסנטר יגע בחזה.
חזרו על התרגיל פעמיים.
מדיטציית נשימה:
ישנה מדיטציה שמתבססת על ספירת הנשימות.
ישנן ווריאציות שונות למדיטציות זאת
אך כולן עוזרות להגעה לקצב נשימות איטי
שהוא סימן נהדר לכך שהגוף נרגע.
דמיון מודרך להרפיה על ידי נשימה
אם בא לך לתרגל דמיון מודרך שיעזור לך
להרפות ולהקל על הכאב ממש בתחילתו
עד כאן להיום
למאמר הבא בו אני מעניקה עבורך
שיטות ותרגילים נוספים
שיעזרו לך להרפות
לחצו כאן
ואם מרגיש לך
שיש בך צורך בעזרה אישית
להפגת הסטרס בחייך
למציאת הדרך להרפיה
הפחתת הכאב
ומציאת השקט והשלווה
שתעניק לך את איכות החיים
שאת ראויה לה
אני מזמינה אותך להרים טלפון
ולבדוק אם וכיצד אוכל לעזור
פה עבורך
גליה יהודה – הבית לנטורופתיה
ותיקת הנטורופתים
מלווה אנשים במציאת המפתח לריפוי
דרך הקשבה לגופם והרחבת ליבם
ריפוי טבעי לבעיות הורמונליות, מחלות כרוניות, ירידה במשקל....
0507653895
מבטיחה לחזור בהקדם
תגובות