• גליה יהודה נטורופתית

סטרס, תשוקה לפחמימות והשמנה - איך אפשר לעצור את הקשר המשולש הזה!!!

מי מאתנו לא מתמודד

עם אינסוף משימות ומטלות במהלך היום??


לימודים, ילדים, הורים, זוגיות, משכנתה, קריירה, פרנסה ....

אלו הם רק חלק מרשימת הדרישות התובעניות והמלחיצות שעומדות בפנינו באופן יומיומי

והתקופה האחרונה סיפקה סיבות נוספות לאותו סטרס שאנחנו חווים בשגרה.


הסטרס הוא מנגנון הישרדותי שנועד לאפשר לנו להגיב במהירות לסכנות

באמצעות אחת משתי האופציות: הילחם או ברח.

מנגנון שקיים באופן טבעי אצל כל אחד ואחת מאתנו

עוד מתקופת האדם הקדמון.


לפני שנמשיך חשוב שתבינו את המערכת ששולטת במנגנון הישרדותי זה


האחראי על מנגנון הישרדותי זה הוא המוח.

כאשר המוח מזהה איום הוא משמיע אזעקה

באמצעות מערכת העצבים שמרושתת בכל גופנו

ומעבירה מסרים חשמליים.


מערכת העצבים האוטונומית

היא החלק שמטפל בכך באופן אוטומטי וללא כל מחשבה.


ניתן לחלק אותה לשתי מערכות:


מערכת העצבים הסימפתטית שמודיעה לגוף שהוא בכוננות גבוהה


ואילו מערכת העצבים הפאראסימפתטית שמודיעה לגופנו שאפשר להירגע


אחת היא כמו דוושת הגז

והשנייה היא הבלמים


כשאנחנו רגועים שתי המערכות נמצאות בתנועה מתמדת,

שומרות זו על זו.


אבל כשאנחנו בלחץ, העצבים הסימפתטיים משתלטים.

בלוטת יותרת הכליה משחררת הורמוני לחץ:

אדרנלין

וקורטיזול


הורמונים אלה נועדו לחדד את חושינו בשעת סכנה לחיים.

להגביר את קצב הלב, לחדד מחשבה, ולהזרים חמצן ודם לשרירים

כדי שנפעל במהירות בשעת סכנה לחיינו.

מצב כזה של הישרדות נועד להתחולל לעתים

אך לא יום יום ולא לאורך זמן.


אז אמנם הסיכוי שנפגוש נמר או כל חיה מאיימת אחרת

במהלך היומיום שלנו דיי אפסי

אבל בעולמנו המודרני הטריגרים להפעלת אותו מנגנון פשוט השתנו

לפקק תנועה, ריב עם בן הזוג, חוסר שעות שינה, אינספור המטלות שעלינו....


כל אלה אמנם אינם קשורים להישרדותנו

אך גופנו מגיב אליהם בדיוק כפי שהיה מגיב לנמר שרודף אחרינו.

השינויים ההורמונליים והמטאבוליים שקורים בגופנו זהים.


רובנו חשופים ללא הפסקה לאותם גורמי סטרס שיוצרים

חשיפה כרונית וארוכת טווח לרמות גבוהות של קורטיזול ואדרנלין בדמנו.


אחת ההשפעות המשמעותיות של רמות קורטיזול גבוהות

היא תיאבון מוגבר

ותשוקה לממתקים או חטיפים מלוחים עתירי קלוריות

שלרוב זמינים ונגישים יותר עבורנו.


מעבר לכך סטרס יוצר פעמים רבות נטייה לאכול לא מתוך רעב

אלא כדי לפצות על תחושות לא נעימות

ולהעניק מרגוע לנפש ששוב לרוב מתבטא בפחמימות.


ובנוסף לעיתים קרובות קשה לנו לישון כשאנחנו לחוצים,

כי אדרנלין זורם בדמנו,

ומשאיר אותנו ערים.

וישנם גם אינספור מחשבות

שמונעות את השקט של מוח "כבוי"

דבר נוסף שמשפיע על השמנה ופוגם ביכולת שלנו לרדת במשקל

(מזמינה אותך לקרוא מאמר שמסביר את הסיבות לכך לעומק בלחיצה כאן).


אבל ממש לא חייבים לחיות כך


הדבר החשוב ביותר למוח ולמערכת עצבים שנמצאים בסטרס

היא להכין אותנו להילחם או לברוח מפני האיום הקיים

ועל כן הדרך הטובה ביותר להתמודדות

היא בשכנוע מוחנו שאנחנו בטוחים.


איך אפשר לעשות זאת ???


והדרך הקלה ביותר היא בעזרת נשימה.


כאשר אנחנו נושמים עמוק ולאט

מסר הבטיחות מועבר חזרה למוח

והעצבים הפארסימפתטיים נעשים פעילים יותר.

זה כמו קוד מחשב שמכריח את המערכת שלנו להתאזן

ולהיכנס לרוגע ושלווה.


שאפו במשך 5 שניות

עצרו את הנשימה

נשפו במשך 5 שניות

מבטיחה לך שתרגול כזה

למשך מספר דקות

כבר יגרום לך להרגיש טוב יותר

ורגוע יותר


ואם בא לך להעמיק בתרגילי נשימה

מזמינה אותך ללחוץ כאן וליהנות

מידע, דמיון מודרך ותרגילי נשימה.


דרך נוספת וממש מרגשת בעיני

שיכולה לעזור לגופך להפחית את הסטרס

היא התנדבות


על פי מחקרים בשנים האחרונות

עזרה לאנשים מפעילה את מערכת התגמול במוח

וגורמת לרמות הקורטיזול לצנוח.


ישנם אינספור מחקרים שתומכים כי התנדבות מאריכה את חיינו.

באותם מחקרים נמצא אף שלהתנדבות יש השפעה גדולה יותר

מאשר להתאמן 4 פעמים בשבוע

והשפעה זהה כמעט לחוסר עישון.


גם שמיעה של מוזיקה, יצירה, עבודה בגינה....

יכולים להפחית עבורך את הסטרס.


העניין הוא להבין מה נכון עבורך!!!


הסטרס עוזר לנו לשרוד

אבל התמודדות והפחתה שלו עוזרת לנו לחיות


אם את מרגישה עמוסה

וזקוקה לעזרה אישית ומקצועית צמודה

שתפורה ומדויקת עבורך

עבור גופך


מזמינה אותך לאפשר לי להחזיק לך את היד

ולהיות שם עבורך


פה עבורך באהבה


גליה יהודה - הבית לנטורופתיה

וותיקת הנטורופתים

מלווה אנשים במציאת המפתח לריפוי

דרך הקשבה לגופם והרחבת ליבם

ריפוי טבעי לבעיות עיכול, מחלות כרוניות, ירידה במשקל....

050-7653895



אפשר גם ללחוץ כאן ולהשאיר פרטים


מבטיחה לחזור בהקדם